מדרש על שמואל א 17:38: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

לח מִשְׁנָה. עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין, וְאִסּוּרָן אִסּוּר עוֹלָם, אֲבָל נְקֵבוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת מִיָּד. גְּמָרָא. מְנָא הֲנֵי מִילֵי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר קְרָא: (שמואל א י״ז:נ״ה) "וְכִרְאוֹת שָׁאוּל אֶת דָּוִד יֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, (ויאמר) [אָמַר] אֶל אַבְנֵר שַׂר הַצָּבָא: בֶּן מִי זֶה הַנַּעַר, אַבְנֵר? וַיֹּאמֶר אַבְנֵר: חֵי נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ אִם יָדָעְתִּי". וְלָא יָדַע לֵיהּ? וְהָא כְּתִיב: (שם טז) "וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד, וַיְהִי לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים". אֶלָּא אַאֲבוּהָ קָא מַשְׁאִיל. וְאָבִיו, לָא יָדַע לֵיהּ? וְהָכְּתִיב: (שם יז) "וְהָאִישׁ, בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים", וְאָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַבִּי אַבָּא: זֶה יִשַׁי אֲבִי דָּוִד, שֶׁנִּכְנַס בְּאוּכְלוּסָא וְיָצָא בְּאוּכְלוּסָא. הָכִי קָאָמַר: זִיל שָׁאִיל אִי מִפֶּרֶץ אָתִי, אִי מִזֶּרַח אָתִי. אִי מִפֶּרֶץ אָתִי, מַלְכָּא הֲוֵי, שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ וְאֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ. אִי מִזֶּרַח אָתִי, חֲשִׁיבָא בְּעָלְמָא הֲוֵי. מַאי טַעְמָא אָמַר לֵיהּ: 'שְׁאַל עֲלֵיהּ'? (משום מאניה) דִּכְתִיב: (שמואל א י״ז:ל״ח) "וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו". מַאי 'מַדָּיו'? כְּמִדָּתוֹ. וּכְתִיב בֵּיהּ בְּשָׁאוּל: (שם ט) "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם". (אמר: מכדי משכמו ומעלה גבוה מכל העם, מאי האי דאתרמו ליה מאנאי? שמע מינא: מלכא הוי.) אָמַר לֵיהּ דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי: עַד שֶׁאַתָּה מַשְׁאִיל עָלָיו, אִם הָגוּן הוּא לַמַּלְכוּת אִם לָאו, שְׁאַל עָלָיו, אִם רָאוּי לָבוֹא בַּקָּהָל אִם לָאו, מִשּׁוּם דְּקָא אָתֵי מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. אָמַר לֵיהּ אַבְנֵר: תְּנִינָא: 'עַמּוֹנִי' וְלֹא 'עַמּוֹנִית', 'מוֹאָבִי' וְלֹא 'מוֹאָבִית'. אֶלָּא מֵעַתָּה, 'מַמְזֵר' וְלֹא 'מַמְזֶרֶת'? 'מַמְזֵר' כְּתִיב, [מוּם־זָר]! 'מִצְרִי' וְלֹא 'מִצְרִית'? שַׁאנִי הָכָא, דִּמְפָרֵשׁ טַעְמָא דִּקְרָא: (דברים כ״ג:ד׳-ה׳) "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם", דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְקַדֵּם, וְלֹא דַּרְכָּהּ שֶׁל אִשָּׁה לְקַדֵּם. הָיָה לָהֶם לְקַדֵּם אֲנָשִׁים לִקְרַאת אֲנָשִׁים, וְנָשִׁים לִקְרַאת נָשִׁים! אִשְׁתִּיק. מִיָּד, "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: שְׁאַל אַתָּה בֶּן מִי זֶה הָעָלֶם!" הָתָם קָרִי לֵיהּ 'נַעַר', וְהָכָא קָרִי לֵיהּ 'עֶלֶם'? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: הֲלָכָה זוֹ נִתְעַלְּמָה מִמְּךָ, צֵא וּשְׁאַל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ! שָׁאַל, אָמְרוּ לֵיהּ: 'עַמּוֹנִי' וְלֹא 'עַמּוֹנִית', 'מוֹאָבִי' וְלֹא 'מוֹאָבִית'. אַקְשִׁי לְהוּ [דוֹאֵג] כָּל הַנֵּי קוּשִׁיָתָא, אִישְׁתִּיקוּ. בָּעִי לְאַכְרוּזִי עֲלֵיהּ, מִיָּד (שמואל ב י״ז:כ״ה) "וַעֲמָשָׂא בֶן אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר בָּא אֶל אֲבִיגַל בַּת נָחָשׁ". וּכְתִיב: (דברי הימים א ב׳:י״ז) "יֶתֶר(א) הַיִּשְׁמְעֵאלִי". אָמַר רָבָא: מְלַמֵּד שֶׁחָגַר חַרְבּוֹ כְּיִשְׁמָעֵאל וְאָמַר: כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ הֲלָכָה זוֹ, יִדָּקֵר בַּחֶרֶב. כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי: 'עַמּוֹנִי' וְלֹא 'עַמּוֹנִית', 'מוֹאָבִי' וְלֹא 'מוֹאָבִית'. וּמִי מְהֵימָן? וְהָא אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַב: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמּוֹרֶה הֲלָכָה וּבָא, אִם קֹדֶם מַעֲשֶׂה אֲמָרָהּ, שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאִם לָאו, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? שַׁאנִי הָכָא, דְּהָא שְׁמוּאֵל וּבֵית־דִּינוֹ קַיָּם. מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא? הָכָא תַּרְגִּימוּ: (תהילים מ״ה:י״ד) "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה". בְּמַעֲרָבָא אַמְרֵי, וְאִי תֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: אָמַר קְרָא: (בראשית י״ח:ט׳) "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ? וַיֹּאמֶר: הִנֵּה בָאֹהֶל". [כְּתַנָּאֵי: 'עַמּוֹנִי' וְלֹא 'עַמּוֹנִית', 'מוֹאָבִי' וְלֹא 'מוֹאָבִית', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: (דברים כ״ג:ד׳-ה׳) "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם", דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְקַדֵּם וְכוּ']:

מַה כְּתִיב אַחַר הָעִנְיָן (ויקרא כא, י): וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁהוּא גָּדוֹל בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּחָכְמָה, בְּכֹחַ, בְּנוֹי, בְּעשֶׁר וּבְשָׁנִים. בְּנוֹי, שֶׁהוּא נָאֶה מֵאֶחָיו. בְּכֹחַ, שֶׁהוּא גִּבּוֹר. בּוֹא וּרְאֵה אַהֲרֹן כְּשֶׁהֵנִיף אֶת הַלְוִים עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, הֵנִיף בְּיוֹם אֶחָד, כֵּיצַד הָיָה מְנִיפָם, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, הֱוֵי שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּכֹחַ. בְּעשֶׁר, מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא הָיָה עָשִׁיר אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְעַשְּׁרִין אוֹתוֹ. מַעֲשֶׂה בְּפִנְחָס הַסַּתָּת שֶׁמִּנּוּהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל, וְיָצְאוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְרָאוּהוּ חוֹצֵב בַּאֲבָנִים, וּמִלְּאוּ הַמַּחְצָב לְפָנָיו דִּינְרֵי זָהָב. וּמִנַּיִן שֶׁאֶחָיו מְגַדְּלִין אוֹתוֹ אִם אֵין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו, וְלֹא כֹהֵן גָּדוֹל בִּלְבָד, אֶלָּא הַמֶּלֶךְ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ לְהִלָּחֵם עִם גָּלְיַת אָמַר לוֹ שָׁאוּל (שמואל א יז, לג): לֹא תוּכַל לָלֶכֶת אֶל הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה לְהִלָּחֵם עִמּוֹ כִּי נַעַר אַתָּה, אָמַר לוֹ דָּוִד (שמואל א יז, לד לו): רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִי בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְ [את] הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר, וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו, גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדֹּב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם, אָמַר לוֹ שָׁאוּל מִי אָמַר לְךָ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהָרְגוֹ, מִיָּד הֱשִׁיבוֹ דָּוִד (שמואל א יז, לז): ה' אֲשֶׁר הִצִּלַנִּי מִיַד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, מִיָּד (שמואל א יז, לח): וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו, וּכְתִיב בְּשָׁאוּל (שמואל א ט, ב): מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם, כֵּיוָן שֶׁהִלְבִּישׁוֹ בְּגָדָיו וְרָאָה שֶׁעֲשׂוּיִן לוֹ, מִיָּד הִכְנִיס בּוֹ עַיִן הָרָע, כְּשֶׁרָאָה דָּוִד שֶׁהִלְבִּין פְּנֵי שָׁאוּל, אָמַר לוֹ (שמואל א יז, לט): לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִלּוּ יְהֵא אָדָם קָצָר וְנִתְמַנָּה מֶלֶךְ נַעֲשָׂה אָרֹךְ, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה נַעֲשָׂה מְשֻׁבָּח מִכָּל אֶחָיו, אָמַר דָּוִד בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁנִּמְשַׁחְתִּי בּוֹ, אֲנִי שָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים טז, ט): לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח.